אזולאי נ' ליהמאן נכסים והשקעות בע"מ

פסק דין

מבוא

בפניי תביעה בסדר דין מהיר בסך 40,837 ₪ אשר הוגשה על ידי אזולאי דוד (להלן:"התובע"/ "מר אזולאי") כנגד ליהמאן נכסים והשקעות בע"מ (להלן:"הנתבעת"/"החברה"/"ליהמאן") העוסקת ברכישת נכסים, השבחתם והשכרתם, ולעניין דנן – בעלת הנכס ברחוב העליה 11 תל אביב להלן "הנכס".

לגירסת התובע התקשר עם הנתבעת, בעלת החזקה בנכס שברחוב העלייה 11 תל אביב הידוע כגוש 6945 חלקה 63 (להלן:"הנכס"), במטרה לשכור הנכס לשם פתיחת בית מאפה.

לאור העובדה כי עסקינן בתביעה בסדר דין מהיר מנומק פסק הדין באופן תמציתי על פי תקנה 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

תמצית טענות התביעה

לטענת התובע, פנה במהלך חודש אפריל 2009, אל הנתבעת בעקבות מודעה שפרסמה האחרונה ,המעמידה את "הנכס" להשכרה, והחל לנהל עימה משא ומתן במטרה לשכור את הנכס ולפתוח במקום בית מאפה.

לגרסת התובע, לאחר מספר פגישות שנערכו בין הצדדים במהלך חודש אפריל 2009 סיכמו הצדדים כי התובע ישכור הנכס בכפוף לקבלת היתר/רישיון עסק להפעלת בית מאפה במקום (להלן:"הרישיון").

לשיטת התובע, התחייבה הנתבעת כי במשך 60 ימים תעמוד לתובע 'זכות ראשונים' לשכירות הנכס, במהלכה יפעל להשגת היתר/רישיון עסק, לצד התחייבות הנתבעת כי במהלך תקופה זו לא יושכר הנכס לצד ג' (להלן: "זכות ראשונים").

לטענת התובע, נוכח התחייבותה המפורשת של הנתבעת להעניק לו זכות ראשונים בנכס, פעל והוציא הוצאות לקבלת היתר להפעלת בית מאפה בנכס.

לגרסת התובע, לשם השגת רישיון עסק ובהמלצת הנתבעת פנה אל משרד אדריכלים- 'נבון אדריכלים' (להלן:"משרד אדריכלים") .

לטענת התובע, אלמלא הסיכום הניטען עם הנתבעת והתחייבותה המפורשת –של הנתבעת -כך לטענתו- להעניק לו 'זכות ראשונים' להשכרת הנכס לא היה התובע מלכתחילה פועל להשגת הרישיון וכל הכרוך בהליך.

לגישת התובע, בסמוך למועד התקשרות עם משרד האדריכלים, הסכימה הנתבעת להעניק לו אורכה נוספת של 30 ימים להסדרת הטיפול בבקשה לקבלת הרישיון, כך שבסה"כ עמדו לרשותו 90 ימים (להלן: "תקופת ההתחייבות") להסדיר הרישיון ובו בזמן ייחדה לו הנתבעת הזכות להשכרת הנכס.

לטענת התובע, ביקש להבטיח התחייבות הנתבעת כלפיו בחתימה על הסכם שכירות הכולל סעיף המתנה את תוקפו של ההסכם בקבלת רישיון עסק לפתיחת בית מאפה במקום, אלא שנוכח תשובת הנתבעת והתחייבותה המפורשת כי זכויותיו בנכס לא תפגענה זנח בקשתו זו .

לשיטת התובע, בניגוד להסכמת הצדדים ובטרם חלוף תקופת ההתחייבות למתן זכות הראשונים, עת היה התובע בעיצומם של הליכים לקראת השלמת קבלת רישיון העסק , החליטה הנתבעת להפר באופן חד צדדי את התחייבותה כלפיו והודיעה לו כי איננה חפצה להשכיר לו הנכס.

לשיטת התובע, סוכמו ה"תנאים המהותיים" בהסכם השכירות בין באי כוח הצדדים על דרך חילופי טיוטות הסכם, זאת למועד קבלת ההודעה כי הנתבעת לא תהא מוכנה להשכיר הנכס לתובע.

לטענת התובע, לא נהגה הנתבעת במעשיה ובמחדליה כלפיו בדרך המקובלת והפרה את חובת תום הלב במו"מ ובקיום חוזה תוך שנהגה שלא בדרך מקובלת ובתום לב תוך טעות ו/או הטעיית התובע.

זאת ועוד, לגרסת התובע ,הנתבעת היא שהביאה לסיכול החוזה בין הצדדים.

כן טען כי התובעת עוולה כלפיו במעשיה ברשלנות או לחילופין מעשה תרמית או שקר מפגיע- הכל בהתאם לפקודת הנזיקין.

לגרסת התובע, בעקבות הפרת ההסכם על ידי הנתבעת נגרמו לו נזקים כבדים לרבות נשיאה בעלות הכנת תוכניות על ידי משרד האדריכלים, אגרת בקשה לרישיון עסק, הוצאות נלוות וכן הוצאות בגין אובדן ימי עבודה, ביטול זמן, טרחה ועוגמת נפש.